רשות המסים החלה לאחרונה להדק את הפיקוח על עסקאות בינלאומיות בין חברות קשורות, במטרה למנוע הפחתות מס. ובכן, בשורה טובה: הפיקוח המוגבר לא חייב להפריע לחברות ישראליות להמשיך לחסוך במסים.
חברות ישראליות רבות קובעות את מחירי העסקאות בתוך הקבוצה, באופן שבו משולם פחות מס לאוצר המדינה. לדוגמה, חברת היי-טק ישראלית עם פעילות עסקית גלובלית, יכולה באמצעות הקמת מיזם רב-לאומי לנתב רווחים לעבר תאגידים במדינות שבהן שיעור המס נמוך, ולהתחייב בהוצאות במדינה שבה שיעור מס גבוה.
השינוי הדרמטי
הידוק הפיקוח נעשה באמצעות טופס חדש שבו נדרשות החברות לדווח על העסקאות בין צדדים קשורים ב"מחיר שוק" אובייקטיבי, במקום במחירים שנקבעים במטרה לחסוך במסים.
כעת, לאחר שיתקבלו מאות אלפי טפסים וייבנה מאגר נתונים, עשויה רשות המסים לבחון לעומק את העסקאות ולייחס יותר רווחים לחברות הישראליות, וכך להגדיל את תשלומי המס המוטלים עליהן.
אלא שרשות המסים סבורה בטעות כי באמצעות הטופס החדש היא תוכל לשים את ידה על "הנישומים הכבדים" ו"מתכנני המס" הפועלים בזירה הגלובלית. ובכן יש לי חדשות בשבילכם, פקידי מס הכנסה יקרים: הנישומים שאת ממונם אתם חומדים, בדרך כלל מתוחכמים דיים, ולא בקלות יתנו לטפסים או לפקידי השומה להפריע להם לחסוך במסים.
מה מבקשת המדינה לדעת
הטופס החדש הוא נספח לדוח המס השנתי, ובאמצעותו יש לספק מידע לגבי עסקאות עם צדדים קשורים, ובעיקר:
· תיאור העסקה (פירוט סוג הנכס או השירות ותחום הפעילות)
· מידע על הצד הקשור לעסקה
· מקום מושבו של הצד הקשור
· סך מחיר העסקה
כמו כן, הנישום נדרש להצהיר שהעסקה נערכה בהתאם לתנאים ולמחירים המקובלים בשוק, "תנאי השוק" נקבעים לפי מבחנים שקבע המחוקק.
מי קובע מה הוא "מחיר שוק"
כיצד מחליטים שהמחיר שנקבע בין הצדדים הוא מחיר שוק (שזה בסדר) או לא (אז ניתן לגבות יותר מס)? רשות המסים עשויה לבחון עסקאות דומות שנערכו בין צדדים בלתי-קשורים.

זאת הבעיה הגדולה של רשות המסים - שכן לכל עסקה המאפיינים המיוחדים שלה, ולא ניתן לקבוע באופן שרירותי את מחיר העסקה לפי עסקאות דומות שנעשו בידי צדדים בלתי קשורים.
עסקה ברת השוואה היא עסקה אשר "מאפייני ההשוואה", דהיינו מכלול נסיבותיה, זהים, כולם או מרביתם, לנסיבות העסקה הבינלאומית הנבחנת. מדובר במאפייני השוואה הבאים:
· תחום הפעילות, לרבות ייצור, שיווק, מכירה, הפצה, מחקר ופיתוח, יעוץ ומתן שירותים;
· סוג הנכס או השירות;
· תנאי העסקה הבין-לאומית;
· סיכונים, לרבות סיכונים גאוגרפיים, סיכונים פיננסיים וסיכוני אשראי;
· הסביבה הכלכלית;
לכל ברור שלכל חברה ולכל עסקה יש המאפיינים המיוחדים שלה.

חברות שפעילותן גלובלית יטיבו לעשות אם יקבעו את מחיר העסקאות בתוך הקבוצה באופן שהמחירים ישקפו את מחיר השוק, כאשר נלקחים בחשבון מאפייני השוואה כאמור. בדרך זאת, ניתן להמשיך לחסוך במסים בחסות החוק.
בעידן הגלובליזציה ובמציאות של פערי מס מהותיים בין המדינות, לנישום תמיד יהיה אינטרס להקטין את חבות המס שלו. התקנות בעניין מחירי העברה, לרבות טופס הדיווח החדש, רק יגרמו לנישומים להיות חכמים יותר, ורשות המסים תוכל להמשיך לחלום על גביית מסים מהנישומים הגלובליים.
* ד"ר נוב הוא עורך דין במחלקת המסים במשרד איתן, מהולל - עורכי דין, ומרצה בביה"ס למשפטים במכללה למנהל-המסלול האקדמי.